פיתיון לצרעות – מתי משתמשים בו ואיך?


פיתיון לצרעות הוא אחד הדרכים האפקטיביות להדברת הצרעות. יש שיטות נוספות להדברה כמו ריסוס אל תוך קן הצרעות, אך לא תמיד קל לאתר את מקום הקן וגם אם הצלחנו לאתר אותו לא תמיד קל להגיע אליו ולרסס לתוכו חומרי הדברה. פיתיון לצרעות הוא שיטה נוספת, שיטה שבה מנחים מזון מורעל כפיתיון, הצרעות מתפתות, אוספות את המזון, מביאות לקן אוכלות ומתות.

פיתיון לצרעות – איך זה פועל?

כאמור, אם לא מצליחים לאתר את קן הצרעות ולהגיע אליו בקלות משתמשים בשיטת הפיתיון. במקום שבו נמצאות הצרעות מניחים מזון מורעל, הצרעות מביאות את המזון אל הקן והן נקטלות מהרעל. כולם מתים, הרימות, הזחלים, הצרעות הפועלות והכי חשוב המלכה. כאשר המלכה מורעלת ומתה, גם אם עדיין נשארו מספר צרעות בחיים, הן יעזבו את הקן ויחפשו מקום אחר.

את המזון המורעל לא מניחים מיד בפעם הראשונה. קודם מניחים מספר פעמים מזון ללא רעל, אחרי שהצרעות מתרגלות לאסוף את המזון ולקחת אותו אל הקן, הגיע השלב של הנחת הפיתיון, הנחת המזון המורעל.

הצרעות אוהבות חלבונים מן החי, בשר ודגים, לכן ישתמש המדביר בפיתיון בשרי. המדביר לא ישתמש בפיתיון העשוי מחומר מתוק מאחר והוא עלול למשוך דבורים. הדבורים לא נמשכות לבשר ודגים, לכן כאשר מניחים פיתיון בשרי אין חשש להשמדת דבורים.

חשוב לדעת כי המזון המורעל עלול לפגוע גם בבעלי חיים אחרים. אסור להשאיר את המזון המורעל ללא השגחה ולוודא כי הוא משמש רק את הצרעות. לאחר גמר הפעילות ולאחר שהצרעות אספו את המזון אל הקן והורעלו, חובה לאסוף את כל החומר, להכניס אותו לשקית סגורה הרמטית, לסגור היטב ולהשליך לפח אשפה רחוק וסגור.

הצרעות חיות בחברה היררכית כאשר בראש החברה עומדת המלכה. המלכה היא האחראית על בניית הקן, על הטלת הביצים ועל הולדת דור ההמשך. הצרעות העמלות דואגות למלכה ומביאות לה מזון מהחוץ. הפיתיון לצרעות מיועד לכל הקן, אך בעיקר למלכה. כאשר המלכה מתה, כל הצרעות מתפזרות מהקן ומחפשות מקום אחר.