צרעה גרמנית – אחת הצרעות הנפוצות בארץ


בעולם יש כמאה זנים של צרעות, בישראל יש כחמישה זנים נפוצים, אחד מהן הוא הצרעה הגרמנית. הצרעה הגרמנית נפוצה בכל חלקי הארץ, היא חיה בעיקר באזורים שבהם יש שטחים לא מעובדים, בשטחי בור וגם בקרבת המגורים של בני האדם. הצרעה הגרמנית מסוכנת לבני אדם בעיקר בשל העקיצה שלה. כאשר הצרעה עוקצת אנשים בעלי אלרגיה או רגישות מיוחדת, העקיצה עלולה לגרום לבעיות בריאות במערכות שונות בגוף ובמקרים חמורים מאוד גם למוות.

צרעה גרמנית – חמישה דברים שכדאי לדעת

הצרעה הגרמנית בונה את הקן שלה במחילה באדמה או בנקיקים בין הסלעים. את הקן היא בונה משאריות של נייר אפור, ממצים ומאדמה שאותם הא מערבבת בעזרת הרוק שבפה שלה.

המלכה היא האחראית על בניית הקן, היא מאתרת את המקום, עוסקת בבנייה וכשבועיים לאחר שהושלמה הבנייה היא מתחילה להטיל ביצים. הצרעה הגרמנית מתפתחת בגלגול מלא, גלגול בן חמישה שלבים הנמשך בערך כשלושים יום. בכל שלבי ההתפתחות, המלכה דואגת לזחלים ולגלמים וכשהם מגיעים למצב שבו הם כבר בוגרים הם מקבלים את האחריות על תחזוק הקן, על ניקיונו ועל הדאגה למזון.

קן צרעות ממוצע מכיל אלפי צרעות. הן חיות בו בצורה היררכית, בראש הקן עומדת המלכה ואותה משרתים הצרעות הפועלות. תפקיד הזכר הוא להפרות את המלכה וזמן קצר לאחר ההפריה הוא מת.

המלכה בונה את בקן באביב. לקראת הסתיו מגיעים הזכרים ומפרים את המלכות. קן הצרעות אינו מחזיק מעמד בחורף, הצרעות הפועלות מתות והמלכות המופרות מוצאות מסתור ושוקעות בתרדמת חורף. באביב מתעוררות המלכות ויוצאות לחפש מקום חדש לקן ומטילות בו את הביצים וחוזר חלילה. המושבה החדשה של הצרעות שוב תחזיק מעמד עד החורף וחוזר חלילה.

ההדברה של הצרעה הגרמנית נעשית במספר דרכים. הדברה באמצעות ריסוס או הדברה באמצעות פיתיון. אם המדביר מאתר את הקן ואם קל להגיע אליו, הוא ירסס את הקן בחומרי ריסוס מיוחדים וכבר בשאיפה הראשונה רוב הצרעות ימותו. אם קשה לאתר הקן, יניח המדביר פיתיון של מזון מורעל, הצרעות ייקחו את המזון אל הקן, יאכלו אותו וימותו.